לאחרונה אנחנו מקבלים הרבה שאלות על אג"ח לאור הריבית הגבוהה, ורצינו לעשות טיפה סדר בנושא.
הנושא מקבל חשיבות יתרה למי שרוצה לקבע את הריבית שיש היום במשק לטווח ארוך.
רק לשם הבהרה, גם אחרי קריאת המאמר, לא נהפוך למומחים אך נבין מעט טוב יותר את המוצר שנקרא אג"ח. בפוסט נשתמש בדוגמאות ואנלוגיות על מנת לפשט את העניין כמה שניתן ולעיתים זה לא יהיה מדויק לחלוטין, אך הפוסט לא נועד להכשיר סוחרי אג"ח אלא לעזור למי שלא יודע מהו אג"ח, להכיר טוב יותר את הנושא.
למרות הניסיון לפשט את העניין, המאמר מעט ארוך, התכוננו 😀
מהו אג"ח?
אג"ח (אגרת חוב) היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב - בעצם הלוואה.
בפשטות, כאשר אנחנו קונים אג"ח אנחנו בעצם מלווים כסף לגוף שהנפיק את התעודה.
כאשר חברה/מדינה צריכה כסף, הם פונים לציבור דרך הנפקת אג"ח וכך משיגים את המימון הנדרש.
- כאשר אג"ח מונפק, התנאים להלוואה ידועים וקבועים מראש.
- הלוואה למדינה (אג"ח ממשלתי) - סיכון נמוך - פיצוי נמוך וריבית בהתאם.
- הלוואה חברות (אג"ח קונצרני) - סיכון גבוה יותר ולכן הפיצוי והריבית יהיו גבוהים יותר.
- לאחר ההנפקה, האג"ח נסחר בשוק החופשי וניתן לקנות ולמכור אותו.
איך עובד אג"ח?
בדומה להלוואה שאנחנו לוקחים מהבנק, רק הפוך. כאשר אנחנו קונים אג"ח אנחנו בעצם מלווים לגוף מסוים כספים ונבקש פיצוי על הכסף שלנו, הפיצוי הזה הוא ריבית.
ממש כפי שהבנק מחליט איזה ריבית לקחת לפי הסיכון של האדם שלוקח את ההלוואה, כך זה גם עובד באג"ח, ככל שהסיכון שהכסף לא יחזור אלינו גדול יותר, כך נבקש ריבית גבוהה יותר.
איך קובעים את הריבית?
הריבית שממנה מתחילים, היא הריבית על אג"ח של ממשלת ישראל - האג"ח עם הסיכון הנמוך ביותר.
מהריבית שהממשלה מציעה נגזור את הריביות של האג"חים האחרים.
נניח והריבית שהממשלה מציעה עבור האג"ח שלה לשנה היא 4%- כל חברה שתרצה להנפיק אג"ח תצטרך לתת לנו ריבית גבוהה יותר - דבר זה נקרא מרווח ממשלתי.
לדוגמא - ניקח אגח של חברה כלשהי (אג"ח קונצרני) המציע 6% לשנה, אז המרווח מהממשלתי יהיה 2%, ההפרש (המרווח), הוא הפיצוי שנקבל עבור סיכון גבוה יותר מהאג"ח הממשלתי.
איך האג"ח משלם לנו?
לרוב האג"ח ישלם לנו ריבית במהלך תקופת ההלוואה, ובסוף תוחזר גם הקרן (סכום ההלוואה המקורי).
לעיתים, האג"ח גם לא ישלם לנו ריבית לאורך הדרך ורק בסוף התקופה נקבל את כל הסכום כולל הריבית.
קצת דוגמאות:
בנק אביב מנפיק אג"ח ל-10 שנים- משמע מחפש הלוואה למשך 10 שנים.
הריבית שהוא מציע היא 5% לשנה.
אג"ח המשלם ריבית: אם נרכוש יחידה אחת של אג"ח לתקופה של 10 שנים, במחיר של 100 שקלים את האג"ח של בנק אביב, נקבל מדי שנה 5 שקלים, ובשנה העשירית נקבל 105 שקלים - 5 שקלים ריבית + הקרן המקורית.
אג"ח שלא משלם ריבית: אם נרכוש יחידה אחת של אג"ח במחיר של 100 שקלים את האג"ח של בנק אביב, כל שנה יעלה מחיר האג"ח בגובה הריבית, בתום ה-10 שנים נקבל 150 ש"ח בבת אחת.
מח"מ האגח:
מח"מ (משך חיים ממוצע) של אג"ח הוא מעט מסובך לחישוב ולא נכנס לנושא יותר מדי, אך ננסה להסביר בפשטות, המח"מ משקף את תקופת הזמן הממוצעת של כל תקבולי האג"ח עד לפדיון.
למשל, ניקח אג"ח שהפדיון הסופי שלו הוא עוד 5 שנים. אך תצורת האג"ח היא שלא מקבלים את הכסף כולו בסוף 5 שנים, אלא כל שנה הוא נפדה חלקית ומקבלים חמישית מהסכום של ההלוואה (האג"ח) עד שלאחר חמש שנים הוחזרה ההלוואה כולה, המח"מ של אג"ח כזה הוא 3 שנים.
בגדול, מח"מ של אג"ח הוא קצר יותר מהזמן עד לפדיונו הסופי.
אג"ח שהמח"מ שלו זהה לפדיון הסופי שלו הוא אג"ח שלא ישלם לנו ריבית במהלך התקופה ולא יפדה חלקית בדרך.
לרוב, ככל שמח"מ של אג"ח ארוך יותר - כך הוא תנודתי יותר, למעט בתקופות של שינויים גדולים בריביות בטווח הקצר.
מחיר האג"ח:
בדוגמא הקודמת, מחיר האג"ח הוא 100 שקלים והריבית היא 5% לשנה, ולכן תשואת האג"ח תהיה 5%.
מחיר האג"ח לאחר ההנפקה נקבע בשוק הפתוח, ומחירו יכול להשתנות מכמה סיבות, אך נתמקד ב-2 סיבות עיקריות:
סיבה ראשונה - שינוי במצב החברה:
נניח שבנק אביב נקלע לקשיים כלכליים שנה אחת לפני פדיון האג"ח, בנוסף, גובר החשש שהוא לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
בעקבות המצב, אם נרצה לרכוש את האג"ח של בנק אביב, אני אבקש לקבל תשואה גבוהה יותר מ-5% שהיה בהנפקה, בגלל שהחברה נמצאת בקשיים, נכון?
על מנת שנקבל תשואה גבוהה יותר - המחיר של האג"ח צריך לרדת.
איך יורד מחיר של אג"ח?
יש צד אחד, שרכש את האג"ח בהנפקה, לפני המשבר, במחיר של 100 ובקופון של 5%, אך הוא מתחיל לחשוש שהבנק לא יוכל להחזיר לו את הכסף ויפשוט רגל לפני תום ההלוואה, לכן הוא רוצה למכור את האג"ח.
הצד השני, שמוכן לקחת את הסיכון ולדעתו הבנק לא יפשוט רגל ויוכל לעמוד בחובותיו.
מחזיק האג"ח הסכים להתפשר על מחיר נמוך יותר, על מנת לקבל תשלום כלשהו, כי הוא חושש מפשיטת רגל, בעוד הרוכש המיועד יבקש תשואה גבוהה יותר עבור הסיכון שהוא לוקח, וכך מסכימים השניים על מחיר של 90 שקלים עבור האג"ח.
במצב הזה, מחזיק האג"ח (שקיבל בשנה הראשונה 5 שקלים ריבית) מקבל 90 שקלים עבור ההלוואה שנתן (שהייתה 100 שקלים), ובכך הפסיד 5 שקלים בסך הכל.
רוכש האג"ח משלם 90 שקלים, ואם הבנק יעמוד בהתחייבו יקבל בתום התקופה 100 שקלים (סכום ההלוואה המקורי) בתוספת 5 שקלים ריבית, ובכך הרוויח 15 שקלים.
סיבה שניה - שינויים בריבית במשק:
לצורך הפשטות, נשנה מעט את הדוגמא המקורית ונניח שקנינו אג"ח של הבנק ל-10 שנים, במחיר 100 ש"ח בתשואה שנתית של 5%, נניח גם שהריבית במשק היא 3% , משמע אפשר להלוות למדינה ב3% לשנה פחות או יותר - מרווח האג"ח שאנחנו רוכשים הוא 2% מעל הממשלתי.
בעצם הבנק חייב לנו כל שנה 5 שקלים עבור ה100 שקל שהלווינו לו, למשך 10 שנים.
עכשיו, נניח שהריבית במשק עלתה ל8%.
מהרגע שהריבית עלתה, אנחנו בעצם "תקועים" עם הלוואה שנתנו לבנק ב- 5% תשואה למשך 10 שנים.
אם היינו מלווים את הכסף לאחר השינוי בריבית, היינו דורשים כבר 8%, ז"א שההלוואה שלנו שווה פחות, ואם נרצה למכור אותה למישהו אחר, נצטרך לרדת במחיר ולמכור לו בזול יותר.
עכשיו, נניח והריבית במשק ירדה ל-0%.
מהרגע שהריבית ירדה ל-0, הבנק תקוע עם ההלוואה שאנחנו נתנו לו בריבית גבוהה יותר, אילו היה מנפיק אג"ח היום, היה יכול לקחת הלוואה מהציבור ב2% ריבית כאשר לנו הוא שילם 5%.
ז"א שההלוואה שלנו לבנק, שווה היום יותר, אם מישהו ירצה לקנות אותה מאיתנו, הוא יצטרך לשלם לנו יותר.
למה אג"ח "בטוח" יותר ממניות?
אג"ח נסחר בשוק הפתוח בדיוק כמו מניות ומחירו יכול לעלות ולרדת.
הבדל ראשון הוא שלאג"ח יש תנאים שהוסכמו מראש, ומועד סיום, לכן לרוב התנודתיות שלו נמוכה יותר ממנייה.
דבר נוסף הוא שיעבודים - לעיתים חברות מנפיקות אג"ח ונותנות שיעבוד עבור האג"ח.
למשל, חברת נדל"ן שרוצה לגייס 100 מיליון ש"ח, ויש לה נכס ששווה 100 מיליון שקל, היא יכולה לשים אותו שעבוד לאג"ח - ואם יקרה מצב של פשיטת רגל, מחזיקי האג"ח יקבלו את הנכס שהחברה שיעבדה, ימכרו את הנכס, ויקבלו את כספם בחזרה.
לבסוף, קדימות בפשיטת רגל.
אם החברה מגיעה למצב של פשיטת רגל - לבעלי האג"ח יש קדימות על החוב, על פני בעלי המניות.
נניח והחברה תלך לפירוק - ימכרו את כל נכסיה - ואת הכסף שיתקבל יחלקו קודם לבעלי האג"ח ורק אם ישארו עודפים - בעלי המניות יקבלו חלק מכספם בחזרה.
שימושים פרקטיים באג"ח:
* יצירת הכנסה חודשית/רבעונית יחסית קבועה ובצורה נוחה.
* איזון והורדת סיכון בתיק ההשקעות.
* חיסכון למטרה ספציפית עם מועד ידוע מראש.
* שמירה על ערך הכסף משחיקה.
לסיכום, נגענו כאן בכמה נקודות בסיסיות על נושא האג"ח, ישנם אי דיוקים בבלוג, בעיקר לצורך פישוט הנושא.
כמו שכתבתי בתחילה, לאחר קריאת הפוסט - לא תהפכו למומחי אג"ח אך יהיה לכם יותר ידע מהו אג"ח איך הוא עובד ומה השימושים שלו עבורנו.
*במאמר לא התייחסנו להבדל (המהותי) בין אג"ח שקלי לבין אג"ח צמוד מדד - חשוב לדעת שזה קיים וכדאי לבדוק על ההבדלים ביניהם, מבחינת משמעויות השקעה ומיסוי.
צרו קשר ותקבלו ייעוץ ראשוני וסקירת תיק ללא עלות!
