שנת 2022 מסתמנת כשנה לא פשוטה לציבור המשקיעים, הבורסות מסביב לעולם תנודתיות ולא צפויות, האינפלציה יוצאת משליטה ברוב מדינות העולם, מחירי נדל"ן גבוהים, אג"חים עם ריביות נמוכות שלא מפצות על הסיכון, על פקדונות בבנק אין מה לדבר וכמובן נגיף הקורונה שלא הולך לשום מקום.
כאשר אנחנו בוחנים את אופציות ההשקעה והחיסכון שלנו לתקופה הקרובה או הרחוקה אנחנו חייבים להבין שיש להתאים את ההשקעות שלנו למצב בשטח.
נתייחס כאן לחלק מהסיכונים המרכזיים שעומדים בפנינו בפתיחת שנת 2022:
מתיחות גיאופוליטית - תקופה מתוחה בזירה הבינלאומית שברקע מתיחות גוברת בין רוסיה לאוקראינה וברית נאט"ו, סין ושאיפותיה בנוגע לטייוואן, הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, ומתחים גבוהים בנוגע לשליטה במזרח התיכון.
בועת מחירים? - הכסף הזול והיעדר אלטרנטיבות דחפו את מחירי הנדל"ן ואת שוק המניות למעלה.
במהלך תקופה זו הרבה מהכסף החדש שנכנס לשוק ההון הושקע בצורה לא נכונה, בנכסים ספקולטיביים, בעיקר במניות טכנולוגיה כאשר המשקיעים מתבססים על מדיה חברתית בקבלת ההחלטות, קבוצות בוואצאפ, טלגרם, פייסבוק, פורומים וכו'.
לכולם אפקט משותף אחד – אפקט העדר – כך קרה שהמון משקיעים רכשו ניירות שהם אפילו לא מכירים בהתבסס על המלצות גורמים עלומים וחיזוקים הדדיים פעמים רבות מבלי לדעת אפילו את שם החברה בהם הם מחזיקים.
הכסף "הטיפש" הוא הכסף האחרון שנכנס לשווקים ותרם לעליה האחרונה, אך הוא גם הראשון שיוצא כאשר הדברים לא הולכים כמצופה.
אינפלציה – ישנם כמה סוגי אינפלציה, לא נרחיב בהגדרות מיותרות אך ננסה למנות את הגורמים שלדעתנו השפיעו על עליית האינפלציה בעולם.
● משבר שרשרת אספקה -
לפני שהגיעה הקורונה, שרשרת האספקה העולמית פעלה בהרמוניה (יחסית) אך שילוב של מחירי שילוח וסחורות גבוהים, מדיניות "אפס קורונה" בסין שהובילה לשיבושים קשים בפעילות המפעלים, רמות ביקוש גבוהות כתוצאה מיציאה ממשבר הקורונה, מחסור בשבבים אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מכל מוצר אלקטרוני, תוסיפו לזה את פקקי הענק שנוצרו בנמלים מסביב לעולם ותקבלו את אחד המשברים הגדולים שנראו בעידן הגלובליזציה.
● הדפסת כספים -
במהלך משבר הקורונה הממשלות הדפיסו כספים, סיפקו נזילות ופעלו במרץ רב על מנת להימנע ממשבר כלכלי במקביל למשבר הבריאותי שמתחולל ברקע. בהיעדר כלי הנשק החשוב ביותר של הבנקים המרכזיים – הריבית, הממשלות החלו בתהליך הנקרא הרחבה כמותית, רכשו נכסים בשוק ההון (אג"ח בעיקר) ושפכו כספים רבים בניסיון לתמרץ את השוק ולהניע את הכלכלה.
הדפסת כספים מדללת את ערך המטבע, האם זה עזר? כנראה שכן, אך זה גם יעלה לנו.
● משבר אנרגיה - נכון, רוב מחירי הסחורות עלו אך מחירי האנרגיה במיוחד.
שילוב של חורף קר במיוחד וירידה בתפוקה של מקורות האנרגיה באירופה, כשברקע צינור הגז הרוסי שאמור לספק לאירופה את הצרכים שלה, אשר פתיחתו והשימוש בו, עומדים כרגע למבחן לאור המתיחות כאמור בין אירופה ורוסיה. מלחמת סחר בין סין ואוסטרליה המספקת לסין את רוב הפחם שלה, המתיחות במזה"ת בין מעצמות הנפט, והחלטות פוליטיות להפסקת השימוש באנרגיות מזהמות, כל זה תורם לעליה במחירי האנרגיה שבסופו של דבר מתגלגלת למוצרים שאנו צורכים.
כפי שניתן להבין גורמים רבים משפיעים על האינפלציה בתקופה זו.
אינפלציה אינה דבר רע לכשעצמה, שהיא נמצאת בטווח היעדים (לרוב משק "בריא" שואף לאיזור 2% אינפלציה), לצורך המחשה, האינפלציה בארצות הברית הגיעה לכ- 7.5% , בבריטניה 5.5% ובקנדה לראשונה משנת 1991 עלתה מעל 5%.
אומנם בישראל המצב טוב יותר בינתיים, הודות למטבע חזק, אך אם המצב יימשך אז האינפלציה עלולה להגיע גם אלינו.
האינפלציה היא בעצם שחיקה של כוח הקניה שלנו, כפי שניתן להרגיש במדינת ישראל, גם אינפלציה מעט גבוהה מהנורמה מביאה איתה עליות מחירים כמעט בכל תחום.
בתחילת הדרך עוד טענו שהאינפלציה היא זמנית, נקודתית, אך היום הטון השתנה וככל הנראה היא איתנו כדי להישאר, השאלה היא כמה זמן ובאיזו עוצמה.
לאור המצב, ממשלות בעולם החלו לעלות ריביות על מנת לנסות להילחם באינפלציה. להזכירכם, משנת 2008 הריביות בעולם שואפות ל-0 ובעצם מאז שנות ה- 80 הריבית בארה"ב נמצאת במגמת ירידה מתמדת.
העלאת אחוז הריבית במשק ע"י הבנק המכרזי, היא מהלך שנועד להאט את האינפלציה, ע"י עידוד משקי הבית והחברות לבזבז פחות ולחסוך את כספם, לקחת פחות הלוואות וכו', בעבר היו ניסיונות להעלות את הריבית בכמה פעמים אך ללא הצלחה מרובה.
השנה, צפויים הבנקים המרכזיים להתחיל מהלך של העלאות ריבית, כאשר בריטניה כבר עשתה זאת, השאלה היא כמה פעמים יעלו את הריבית ואיך זה ישפיע עלינו ועל השווקים בעולם.
העולם כולו התרגל לחיות על הלוואות ונמצא במצב שכולם מסתמכים על חוב, ממשלות, חברות ויחידים כאחד צפויים להתמודד עם עלייה במחיר הכסף, המשמעות היא עליה במחיר ההלוואות שהם התרגלו לקחת עד היום.
יותר מכך, אנשים צעירים פשוט לא מכירים עולם עם ריבית, עולם שבו מקבלים כסף על הפלוס בעו"ש או בפקדונות בבנק! עולם בו לחלק לתשלומים יעלה לנו הרבה יותר כסף! ואיך להתנהל נכון בעולם שכזה.
ובכל זאת, מה ניתן לעשות?
לאור העובדה שכל אחת ואחד מאיתנו נמצא בשלב אחר בחיים, מושקעים יותר או פחות, עלינו לפעול בהתאם לדרך שתתאים לצרכים ולסיכונים האישיים שלנו. לנהוג במשנה זהירות, לבדוק האם אנחנו חשופים מדי לאחד מהסיכונים האלו ולראות שאנחנו לא ממונפים מדי בהלוואות מיותרות.
אז אחרי שדיברנו על מה לא לעשות וממה להיזהר, להלן מספר נקודות חשובות שאנחנו לוקחים בחשבון בהשקעות בתקופות שכאלה:
עלינו להתמקד בתחומים שפחות מושפעים מתנודות חזקות בשוק.
להשקיע בחברות חזקות שיכולות להתמודד עם משברים, בעלי מאזן חזק וחיובי ובעלות תזרים מזומנים טוב. חשוב מאוד לשים לב לרמות המינוף ואופן השימוש בו.
לאור העליה הצפויה בריביות ומחירי החוב, נצטרך להבחין בין אלו שישתמו בכסף על מנת להתקדם לבין אלו שחייבורת את ההלוואות על מנת להתקיים.
ניתן לשקול השקעה בתחומים שנחשבים הגנתיים יותר, צריכה בסיסית, תשתיות וכו'.
נחפש חברות עם מכפיל רווח סביר (נמוך): מכפיל הרווח הוא תוצאה של חילוק מחיר המניה ברווח למניה, לצורך הדוגמא, במניה שמחירה עולה עקב ספקולציה אך רווחיה לא עלו בהתאם, תתקבל תוצאה של מכפיל רווח גבוה שרק יילך ויעלה ככל שזה יימשך, חברות עם מכפיל רווח גבוהה לרוב יותר תנודתיות.
הנהלה חזקה זה אולי הסעיף החשוב ביותר ודורש ידע מעמיק בניתוח החברות בהם אנו משקיעים, הכרת צוות ההנהלה והצורה בה הנהלת החברה מתמודדת עם משברים ויכולת הסתגלות שלה למתרחש בעולם בצורה הטובה ביותר.
*כותב סקירה זו הינו בעל רישיון על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995 (להלן: "הכותב", ו-"הסקירה", בהתאמה). הסקירה מהווה דעה אישית המשקפת הערכת הכותב בלבד נכון ליום העריכה ומבוססת על מידע שדווח לציבור על ידי החברות ו/או הגופים הנסקרים בו ו/או פורסם במרחב הציבורי וכן על הערכות ואומדנים ומידע פומבי אחר, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים, ועורך הסקירה לא בדק את מהימנות דיווחים אלה באופן עצמאי ועורך הסקירה לא אחראי למהימנות המידע המפורט בסקירה, לשלמותו, לדיוק הנתונים בו ולנכונותם. סקירה זו הינה חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע הכלול בה מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך, בנכסים הפיננסים ו/או במכשירים הפיננסיים, אלה הסחירים ו/או אלה שאינם סחירים, ו/או בכל השקעה אחרת הנזכרת בה ולכן אין לקבל על סמך סקירה זו בלבד החלטות השקעה כלשהן. סקירה זו הנה למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין בה ובכל הכלול בה ואין לראות בה משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך ו/או המכשירים ו/או הנכסים הפיננסים הנזכרים בה, ואין בה משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ובכלל זה קבלת ייעוץ מס. קורא הסקירה אינו יכול להניח כי ביצוע השקעה בשים לב לאמור בסקירה זו תניב לו רווחים כלשהן. עורך הסקירה לא יהיה אחראי לכל נזק, ישיר או עקיף, שיגרם, אם יגרם, לצד כלשהו, כתוצאה מהסתמכות על סקירה זו והעושה בסקירה שימוש עושה זאת על אחריותו בלבד. עורך הסקירה עשוי להחזיק ולסחור ובכלל זה במגמת קניה או במגמת מכירה עבור עצמו ו/או עבור לקוחות בניירות הערך ו/או במכשירים ו/או בנכסים הפיננסים ו/או בכל השקעה אחרת המסוקרת בסקירה זו, כזו שהנה סחירה ו/או כזו שאינה סחירה, כולם או חלקם. עורך הסקירה מעניק מגוון שירותים בתחום שוק ההון והפיננסים ובכלל זה ייעוץ פיננסי ושיווק השקעות, ועל כן עשוי להעניק שירותים אלה או אחרים לחברות שעוסקות ופעילות בשוק ההון, ובכלל זה בקשר לניירות הערך, המכשירים הפיננסים והנכסים האמורים, וכן עשוי לקבל תגמול בגין שירותיו. סקירה זו הנה רכושו של עורך הסקירה ואין להעתיק, לשכפל, לצטט, להפיץ או לפרסם בכל אופן סקירה זו או חלקים ממנה ללא רשות מפורשת של עורך הסקירה, מראש ובכתב.
צרו קשר ותקבלו ייעוץ ראשוני וסקירת תיק ללא עלות!
